תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
59246-03-11
14/02/2012
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
התובע:
יאן יעקב ליבל
|
הנתבע:
אפרת מזרחי
|
פסק-דין |
הנתבעת שכרה מן התובע דירה לפי הסכם שכירות שנחתם בחודש דצמבר 2008. השכירות הייתה אמורה להתחיל ביום 16.1.09. לטענת התובע ביום 16.1.09 הוא חיכה לנתבעת שתבוא לקבל את מפתחות הדירה, אך התובעת נעלמה. התובע תובע איפוא את מלוא דמי השכירות עבור תקופת השכירות כולה וכן את הוצאות הארנונה, שחלים לפי ההסכם על הנתבעת. סך הכל תובע התובע מן הנתבעת 3,500 ש"ח (דמי שכירות חודשיים)x 12 חודשים וכן את הארנונה בסך של כ- 4,500 ש"ח וכן הפסדים בגין כך שהכסף לא היה אצלו ושהוא היה צריך לחפש שוכר אחר, ובסה"כ כולל הפרשי הצמדה וריבית כ- 49,000 ש"ח.
הנתבעת טוענת כי היא הודיעה לתובע מראש על אי יכולתה לעמוד בהסכם השכירות והיא אף פעלה לפי הסכם השכירות להשיג דייר אחר, אך למרות מאמציה התובע סרב וסיכל למעשה את זכותה לפי החוזה, להמציא דייר אחר . עוד טוענת הנתבעת כי הסכם השכירות היה ל- 9 חודשים והתובע תובע דמי שכירות על 12 חודשים.
מחקירת התובע עולה כי הדירה הושכרה לצד ג' החל מחודש אפריל 2009 למשך שנה באותם דמי שכירות שנקבעו בהסכם של הנתבעת. כמו"כ עלה מחקירתו שאותו צד ג' ששכר את הדירה שילם את הארנונה לתקופת השכירות.
הנתבעת חזרה על האמור בכתבי טענותיה. לטענתה היא הביאה שוכרת אחרת אך התובע סרב לכך. אותה שוכרת אחרת לא הובאה לעדות וכן לא ניתן היה להראות את הודעות ה- אס.אמ.אס. שהועברו, לדברי הנתבעת, בינה לבין אותה שוכרת כיוון שמכשיר הטלפון של הנתבעת מקולקל.
לאחר עיון בעדויות הצדדים ובטענותיהם בכתבי הטענות, באתי למסקנה כי לא היה מקום להגיש את התביעה על הסכום שבו היא הוגשה.
ראשית, הסכם השכירות שבין התובע לנתבעת אמנם מדבר על 12 חודשי שכירות אך עיון במועדי תחילת וסיום השכירות מעלה שמדובר בשכירות ל- 9 חודשים בלבד (סעיף 5 לחוזה השכירות שצורף לתביעה) השכירות היא מיום 16.1.09 עד 15.10.09.
שנית, התובע עצמו העיד כי לאחר כחודשיים וחצי מתחילת תקופת השכירות של הנתבעת, נכנס דייר אחר ששילם את אותם דמי שכירות לפיכך אין זה צודק שהתובע יקבל פעמיים דמי שכירות ופעמיים ארנונה על אותו נכס.
מאידך, אין לקבל את טענות הנתבעת שכן לא הובאו ראיות שהנתבעת אכן המציאה שוכרים אחרים ושהם הסכימו לשכור את הדירה באותם דמי שכירות ולאותה תקופה.
התוצאה היא איפוא שהתובע הפסיד דמי שכירות של חודשיים וחצי עד השכרת הדירה לצד ג' וכן את הארנונה לאותם חודשיים וחצי ועל הנתבעת לפצותו בגין כך, וכן בגין הצורך לדאוג לשוכרים אחרים. אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 10,000 ש"ח.
בשל כך שהתביעה הוגשה מראש על סכום גבוה ללא אחיזה במציאות אינני עושה צו נוסף להוצאות.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה